רש"ש על שבועות י״ב

1 גמרא ר' יהושע אומר יביא בדמיו עולה. ט"ס וצ"ל ר' אלעזר כדאיתא בתמורה וכדמוכח שם בגמרא י"ח ב' י"ט א' ועתוי"ט שם ריש מ"ג וכ"כ רש"י בזבחים ק"ג ד"ה הניחא פלוגתא דר"א ורבנן ומעתה מש"כ לקמן ע"ב ד"ה נדבת צבור כרבנן דפליגי עליה דר"א כוונתו אדר' אלעזר בל"י דאמר יביא בדמיו עולה עי' זבחים שם והמהרש"א ל"ד במחכ"ת:

2 תד"ה שאני. תימה דה"ל למינקט כו' בקיץ למזבח כו'. ולע"ד נ"ל מפרש"י שם ולקמן ע"ב בד"ה מודה ר"ש דלרבנן דא"ל דל"ל סברת כולן באין לכפר על טומאת מו"ק ל"ל ג"כ תקנתא דקיץ למזבח ואע"ג דמשמע לקמן דלר"ש אפי' מותר חטאת הפנימית אי לאו משום גזירה היו מקיצין עי' לקמן ע"ב בתד"ה שמתחלה:

3 בא"ד דפריך רבה לר"ח ממתניתין כו'. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה לנדבת צבור אזלא. כדרבנן דפליגי עלי' דר"א. עמש"כ לעיל בכוונתו דלא כמהרש"א גם מש"כ דאפי' לר"י לפי גירסתו לא מצי לאתויי עולת העוף מדרשא דיהוידע כמ"ש התוס' אינו נראה דהרי דרשתו אינה אלא במותר מעות כמ"ש התוס' ור"י איירי בגוף האשם:

5 תד"ה כבנות שוח. והשתא מעיקרא סבור דאזלינן בתר לקיטה. עי' תוס' ע"ז י"ד ד"ה בנות שוח ובמש"כ שם:

6 רש"י ד"ה היינו קלות. אמאי ת"ל בתרתי. כצ"ל:

7 רש"י ד"ה בין כשעשאן בשוגג. כגון אכל אחת כו'. כצ"ל:

8 תד"ה לא זז. ואע"ג דתנן כו' על עשה ועל ל"ת כו'. שם בגמרא מוקי לה בניתק לעשה וא"כ י"ל דה"ל בכלל עשה ועט"א בחגיגה שם: